הצוות המקצועי

משפט מסחרי

בוררות עסקית

בוררות בינלאומית

בניה ונדל"ן

מו"מ וגישור

פרסומים ועיתונות

גישור ובוררות




גישור ובוררות  |  מאמרים  |  בוררות   |   בוררות עסקית   |   צור קשר

דרך גישור להסכם
גישור עסקי
גישור במשפחה
יתרונות הליך הגישור - גישור מדוע ומתי?
מו"מ משפטי
גישורית - כלי עבודה להליך הגישור
חקיקה בנושא גישור
פסיקה בנושא גישור
מאמרים בנושא גישור


גישור ובוררות מו"מ וגישור יתרונות הליך הגישור - גישור מדוע ומתי?

יתרונות הליך הגישור - גישור מדוע ומתי?


גישור – מדוע ומתי?

 

מהו גישור?

הגישור הנו הליך רצוני שבו צדדים לסכסוך נפגשים עם צד שלישי, המגשר, וזה מסייע בידם ליישב את המחלוקות בדרך של הסכמה, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בהם. הליך הגישור מתנהל על פי הוראות הקבועות בחוק בתי המשפט.

הליך גישור מסייע למעשה ביצירת פתרון הוגן וסביר המבוסס על הגיון בריא (common sense). הגישור נותן מענה לצרכים של הצדדים במקום הכרעה בין עמדותיהם. לדוגמה: חברת שיווק תבעה חברה מסחרית אשר נמנעה, למרות הסכם בין הצדדים, לשלב בפרסומיה את מוצרי חברת השיווק.; בעוד הכרעת בית המשפט תקבע אם יש מקום לפיצוי ואם כן באיזה סכום, הרי הליך הגישור יסייע בחידוש האמון בין הצדדים ויסייע בגיבוש הסכם שיווק חדש אשר יתחשב באירועי העבר ויהיה לתועלת שני הצדדים בעתיד. לחילופין, יהיה ניתן לפתור את הסכסוך בסכום כספי או בדרך מכובדת אחרת בה כל אחד מן הצדדים יפנה לדרכו.

הליך הגישור יכול להיערך טרם פניה לערכאות, או במהלך המשפט – בכל מקרה רשאים הצדדים לאשר את הסדר הגישור שהושג כפסק-דין לכל דבר ועניין בבית-המשפט. הליך הגישור נחקק בסעיף 79ג-ד לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. על-פי הוראות חוק אלו נתקנו תקנות בתי-המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993, תקנות בתי-המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו – 1996 הנמנות על ההוראות העיקריות בתחום זה.

להרחבה בעניין מהותו של הליך הגישור ראה בספרו של עו"ד רונן סטי, דרך גישור להסכם, הוצאת "דרכים", התשס"א – 2001

גישור טרם משפט

העיתוי המתאים ביותר לעריכת הליך הגישור הנו לאחר ניסיון הדברות ישיר בין הצדדים וטרם פנית מי מהם לערכאות השיפוט, היינו גישור טרם משפט.

בגישור, מתבקש כל צד להעביר למגשר "ניר עבודה לגישור" המפרט את עיקרי נקודת ראותו בצירוף מסמכים רלבנטיים. לעיתים, אף נערכת פגישת קדם-גישור עם כל צד בנפרד לקראת מפגש הגישור המשותף.

באי-כוחם של הצדדים שותפים, ככל הנדרש, לישיבות הגישור ומנחים את לקוחותיהם בכל הקשור להיבטים המשפטיים בפתרון הסכסוך עד לסיומו בהסדר, או בדרך אחרת.

אחד מיתרונותיו המרכזיים של הליך הגישור טרם משפט הוא ביכולתם של הצדדים להעריך באופן מציאותי את גבולות הסכסוך ולמצות את המשא-ומתן ביניהם טרם הפיכתו להתדיינות על פי כללי דין נוקשים בבית המשפט.

גישור במהלך משפט

מקרים רבים מופנים להליך הגישור על-ידי מערכת בתי המשפט והשופטים היושבים בדין.

קיומו של הליך הגישור בצלו של המשפט מאפשר יצירת פתרון המתאים לצרכים של כל אחד מן הצדדים, תוך התייחסות מקצועית להיבטיו המשפטיים, כגון: חידוש שיתוף הפעולה בין הצדדים, שיתוף גורם חיצוני אשר יסייע בהוצאת הפתרון לפועל, ניצול יתרונות יחסיים של הצדדים ואפשרויות רבות נוספות.

כל פתרון גישורי נערך על דעת הצדדים ובאי-כוחם, במידה ויהיו מיוצגים.

נשיא בתי-המשפט במחוז מרכז, כב' השופט יהודה פרגו קבע בראיון עם רונן (שנערך עבור ביטאון "נקודת גישור" של המוסד הארצי של לשכת עורכי-הדין 11/02):

95% מהתיקים בסופו של דבר לא מגיעים לידי סיום בשמיעת ראיות ובמתן פסק-דין. זאת אומרת שבאיזשהו שלב הגיעו הצדדים לפשרה."

לכן, לאור נתונים אלה כדאי מאוד להשתתף בהליך הגישור במהלך משפט ולמצות את האפשרות לסיום הסכסוך בהסכם ענייני שיענה על הצרכים במקום פשרה.

אפילו לא הסתיים הסכסוך בהליך הגישור בהסדר, הוא עשוי לסייע בקיצור ההתדיינות השיפוטית וניתובה למסלול תכליתי. ואם הליך הגישור הסתיים בהסדר – הכל מרוצים.

יתרונותיו של הליך הגישור

בחירה בהליך הגישור במקרים המתאימים מאפשרת לצדדים ליהנות מיתרונותיו היחסיים על פני הליכים אחרים המכריעים בסכסוך.

1. חיסכון בזמן

2. חיסכון בהוצאות ושליטה בהן

3. תקשורת פתוחה ויעילה

4. סודיות, דיסקרטיות  ופרטיות

5. שליטה

6. צרכי הצדדים

7. תוקף פס"ד להסדר גישור

חיסכון בזמן

הליך הגישור קצר לאין ערוך מן ההליך השיפוטי. הדבר נובע מכמה סיבות:

א. פשטות

הכללים לניהול הליך הגישור הם מעטים ותכליתיים וקבועים בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט ובתקנות הגישור. הדיונים מתנהלים בשפת הצדדים ועל בסיס של היגיון בריא (Common Sense); המסמכים שעל הצדדים להמציא הם מעטים וכוללים לרוב מסמכים העומדים בבסיסה של ההתקשרות בין הצדדים. מספר הישיבות הנדרש ליישוב סכסוך באמצעות הליך הגישור הוא קטן והתהליך מתפרש על פני תקופת זמן קצרה ביחס להליך שיפוטי.

ב. המטרה: יצירת הסכמה

צדדים פותחים בהליך גישור כדי ליישב את הסכסוך בדרך של הסכמה. שלא כמו בהליך המשפטי, אף לא אחד מהם מסיים אותו כמנצח או כמפסיד.

הליך שבבסיסו אינטרס משותף – להגיע להסכמה – מסייע בניהול יעיל ותכליתי של דרך הגישור להסכם.

חיסכון בהוצאות ושליטה בהן

ההוצאות הכרוכות במימון הליך הגישור קטנות במידה ניכרת מן ההוצאות הכרוכות בניהול משפט. בנוסף, השליטה בגובה ההוצאות נתונה בידי הצדדים מאחר שניהול ההליך מותנה לכל אורכו במתן הסכמתם לכך.

תקשורת פתוחה ויעילה

המגשר מסייע לצדדים בחידוש או בניהול של תקשורת פתוחה, חיובית, עניינית ויעילה. פתיחת ערוצי תקשורת יעילים בין הצדדים חוסכת זמן יקר ויוצרת אווירה שבה גדלים הסיכויים להגיע להסכמה המשלבת בין הצרכים של הצדדים.

יפים לעניין זה דבריו של נשיא בתי-המשפט במחוז מרכז, כב' השופט יהודה פרגו בראיון שנערך על-ידי רונן עבור ביטאון "נקודת גישור" של המוסד הארצי של לשכת עורכי-הדין 11/02:

"כשהצדדים משוחחים ביניהם הרבה פעמים הדבר נפתר אבל זה לא מספיק משום שכל צד תמיד בטוח בצדקתו והוא גם חשדן כלפי הצד השני, לכן תמיד רצוי וגם נכון שיהיה מישהו אובייקטיבי שהצדדים שניהם סומכים עליו. מישהו מקצועי שהם יוכלו להביא בפניו את הטענות, שיישמע אותם בנחת וינסה איכשהו להביא אותם לידי גישור או פשרה."

הליך הגישור מחדש את התקשורת בין הצדדים.

שמירה על סודיות, דיסקרטיות  ועל פרטיות הצדדים

הליך הגישור מאפשר לצדדים לסכסוך לשמור על פרטיות ולנהל את ענייניהם הרחק מאורות הזרקורים וללא ידיעת התקשורת. הדיון בבית המשפט, לעומת זאת, הוא פומבי וניתן לסקרו ולדווח עליו לציבור הרחב.

בנוסף לכך, הגישור מאפשר עריכת פגישות נפרדות בין המגשר לבין כל אחד מן הצדדים לחוד ושמירת סודיות על-ידי המגשר בהתאם לכללי הגישור.

שליטה בניהול ההליך

שליטת הצדדים בהליך הגישור, להבדיל משליטתם בהכרעת הדין, באה לידי ביטוי הן בחירותם לבחור מגשר מתאים לאופי הסכסוך, הן בקיום הליך הגישור בשפתם להבדיל משפה משפטית שמושגיה לעיתים זרים לאדם מן היישוב והן בקיומן של ישיבות הגישור באווירה נינוחה ונעימה.

מתן מענה לצרכי הצדדים

בהליך הגישור יכולים הצדדים לגבש הסדר גישור בסיועו של המגשר הנותן מענה לצרכים ולדברים החשובים להם. הליך גישור סולל דרך לשיתוף פעולה ולהבנה מחודשת. היכרות הצדדים את הסכסוך יותר מכל אחד אחר מאפשרת גיבוש פתרונות יצירתיים הנותנים מענה לצורכי הצדדים להבדיל מהכרעת הדין המתמקדת במעשיו ובמחדלים של כל צד בעבר.

דוגמה ידועה המדגימה יתרון זה היא סיפור התפוז. נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק הביא דוגמה זו בדבריו בתשובה לשאלת עו"ד רונן סטי ועו"ד רון דרור בדבר ההבדל בין "פישור" ל"גישור" (בראיון ל"נקודת גישור", ביטאון המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין 9/01):

"לא הרי פישור כהרי גישור. שניים רבים על תפוז. זה אומר כולו שלי וזה אומר כולו שלי. הכרעה שיפוטית תחליט למי הבעלות על התפוז. תהא זו לרוב הכרעה חדה. פישור עשוי לגרוס כי מחצית התפוז לזה ומחצית התפוז לזה. גישור יבחן מהם האינטרסים להבדיל מהזכויות של כל אחד בתפוז. אם האחד רוצה את הקליפה והאחר רוצה את המיץ, עשוי הליך הגישור להביא לחלוקה 'פונקציונלית' של התפוז. זה השוני בין פישור לבין גישור."

קבלת תוקף של פס"ד להסדר גישור

בהתאם לסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן תוקף של פסק דין להסדר גישור שהושג בהליך גישור ליישוב סכסוך טרם פניה לערכאות. כמו כן יינתן תוקף של פסק-דין להסדר שהושג גם לאחר פנייה לערכאות השיפוט.




על מנת לקבל פרטים נוספים אנא מלאו את הטופס הבא:







גישור ובוררות

בוררות בדין העברי

מגשר מקצועי

גישור כאמצעי

סכסוכי שכנים

גישור בישראל


הסכם מנצח

גישור עסקי

גישור במשפחה

מו"מ משפטי

יתרונות הגישור

עדות מהליך הגישור


סכסוכי בניה

בוררות ICC

בוררות בינ"ל

בוררות LCIA

בוררות ב- AAA

בוררות בדין האנגלי


מינוי בורר

אמנת ניו-יורק

בוררות עסקית

בוררות

בוררות במסלול מגשר

בוררות במסלול בייסבול


בוררות במסלול מקוצר

הסכמי בוררות

כללי הגישור

סעיף גישור חוזי

ייצוג משפטי בבוררות

חוק הבוררות


בוררות פס"ח

עסקים משפחתיים

ייצוג משפטי בבוררות

חוזים ועסקים

גירושין

מפת אתר


2009 © כל הזכויות שמורות לרונן סטי - בוררות וגישור

גישור ובוררות / ייצוג בבוררות / רונן סטי / 03-6137070